המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS

2023-05-22 12:29:41 ירי, דריסה ואלימות ברחובות: בחודשים האחרונים הולכת וגוברת העוינות של הציבור האיראני כלפי אנשי הדת. מהי הסיבה לכך – והאם האירועים יכולים להביא לחידוש המחאה העממית?

לקריאה>> https://www.inss.org.il/he/publication/iran-religion/ Ochish/sharhlash

2023-05-22 12:28:38 חוקר המכון, ד"ר רז צימט, כותב:

בתום כהונה של כעשור, מסיים עלי שמח'אני את תפקידו כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. שמח'אני, יליד 1955 למשפחה ממוצא ערבי, כיהן בעבר כמפקד חיל הים של משמרות המהפכה, שר ההגנה וראש המרכז למחקרים אסטרטגים של הכוחות המזוינים.

בספטמבר 2013 מונה על ידי הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. את שמח'אני יחליף בתפקיד עלי-אכבר אחמדיאן, בן ה-62, המשמש כיום כראש המרכז למחקרים אסטרטגיים במשמרות המהפכה וחבר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר". בעבר כיהן אחמדיאן כמפקד חיל הים של משמרות המהפכה וכראש המטה בארגון.

סעיף 176 בחוקה האיראנית של שנת 1989 הגדיר במסגרת סמכויותיה של המועצה את קביעת מדיניות ההגנה והביטחון לאומי במסגרת המדיניות הכוללת הנקבעת על ידי המנהיג והיא נחשבת לגוף הבכיר ברפובליקה האסלאמית האחראי לגיבוש מדיניות החוץ והביטחון.

בנוסף לנשיא, המשמש כראש המועצה, מכהנים בה באופן רשמי שרי החוץ, הפנים והמודיעין, מפקדי משמרות המהפכה והצבא הסדיר, ראשי הרשות המחוקקת והשופטת ושני נציגים אישיים מטעם המנהיג העליון. כמו כן יכולה המועצה לזמן לדיוניה משתתפים נוספים בהתאם לסוגיה הנדונה על-ידה. להחלטות המועצה נדרש אישור המנהיג.

מאחר ששרי המודיעין, הפנים והחוץ ממונים בדרך כלל על ידי הנשיא באישור המנהיג העליון ואילו ראש הרשות השופטת וראשי המערכת הצבאית-ביטחונית ממונים באופן ישיר על ידי המנהיג, הרי שרק הנשיא ויושב ראש המג'לס מכהנים כחברי מועצה שאינם תלויים לכאורה בח'אמנהאי. הדבר מאפשר לו שליטה כמעט מוחלטת במועצה.

שמח'אני נחשב מקורב למנהיג איראן והיה מקובל גם על הזרם השמרני, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במעורבותו המשמעותית במהלכים הדיפלומטיים האחרונים בזירה האזורית, לרבות ההסכם לחידוש הקשרים בין איראן וערב הסעודית. עם זאת, הוא היה ה"שריד" המשמעותי האחרון של ממשל הנשיא לשעבר רוחאני וסיום תפקידו עשוי לחזק אף יותר את הרכבה הנצי של המועצה, במיוחד מאז בחירת אבראהים ראיסי כנשיא בקיץ 2021.

אף על פי כן, חילופי הגברי במועצה אינם צפויים ככל הנראה לחולל שינוי משמעותי באסטרטגיה הביטחונית והמדינית של איראן, משום שההחלטות במועצה מתקבלות לרוב בקונצנזוס.

מינויו של אחמדיאן משקף את המגמה הנמשכת של התחזקות משמרות המהפכה בתהליך קבלת ההחלטות באיראן ואת הפיכת הארגון לגורם כוח מרכזי במערכת הפוליטית, כמו גם בכלכלת איראן.

בשולי הדברים, מינוי אחמדיאן מצביע על החשיבות הרבה, שהנהגת איראן מייחסת למרכזים לחשיבה אסטרטגית הפועלים במסגרת גופי הביטחון השונים. שמח'אני עצמו שימש, כאמור, כראש המרכז למחקרים אסטרטגיים של הכוחות המזוינים. מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, כיהן בעברו כראש המרכז למחקרים אסטרטגיים במשמרות המהפכה ואילו מפקד כוחות ביטחון הפנים, אחמד רזא ראדאן, שירת כראש המרכז למחקרים אסטרטגים בכוחות ביטחון הפנים. Ochish/sharhlash

2023-05-21 14:00:54 יירוט טיל היפרסוני רוסי - האמנם שבירת מיתוס?

החוקר הבכיר במכון, ד"ר יהושע קליסקי, כותב:

הידיעה על יירוט טיל רוסי היפרסוני מסוג קינז'אל מעל שמי קייב ב-4.5.2023 באמצעות מערכת טילי פטריוט נטעה תקווה בקרב גורמים במערב שכן טילים היפרסוניים נחשבים לאיום אסטרטגי על מטרות. הדבר נובע מהקושי ליירט אותם בגלל מהירותם העצומה, בסביבות 6000-7000 קמ"ש, והקושי בגילוי ועקיבה עקב יכולת תימרון גבוהה תוך כדי טיסה היפרסונית ברום נמוך, וזמן התרעה קצר ביותר.

במקרה של היירוט האוקראיני, מדובר בטיל היפרסוני גולש (HGV) אשר שוגר ממטוס מיג 31 לעבר מטרות בקייב, ודבר היירוט אושר ע"י גורמים אמריקאים בכירים אשר בחנו את שברי הטיל המיורט.

סוללות טילי הפטריוט, שסופקו לאוקראינה ע"י ארה"ב יחד עם גרמניה והולנד, נותנים מענה מצוין נגד כלי טיס, אך לא נגד טילים היפרסוניים, כך שעצם היירוט עורר תגובות מעורבות, תחילה הטלת ספק בידיעה ואחר כך, עם אישורה של הידיעה – תקווה גדולה.
האם היירוט הראשון של הטיל ההיפרסוני משנה את מאזן הכוחות בין המעצמות? האם היה כשל טכני בטיל קינז'אל? האם כפי שמומחי נאט"ו סבורים לטיל קינז'אל אין את כל התכונות של נשק היפרסוני?

בהעדר סטטיסטיקה של יירוטים מוצלחים, קשה להסיק מיירוט בודד מסקנה חד משמעית. חשוב גם לזכור כי כאשר הטיל ההיפרסוני גולש לעבר המטרה מהירותו מואטת עקב החיכוך האטמוספירי אשר בנוסף, מחמם את גוף הטיל ומגדיל את החתימה התרמית שלו וכפועל יוצא – את יכולת הגילוי.

ולבסוף, בהשלכה לאזורנו, חשוב לזכור מבלי לפרט כי המערכות המתקדמות שבידי ישראל בשילוב של פריסת ארכיטקטורת גלאים נכונה מאפשרות התמודדות עם מטרות מתמרנות. וכמובן, פתרון אפשרי נוסף הוא שימוש בלייזר רב עצמה בתצורה יבשתית או מוטסת, המסוגל להתמודד עם מהירויות היפרסוניות, לפגוע וליירט מטרות בחלקיקי השנייה. Ochish/sharhlash

2023-05-21 14:00:49 Ochish/sharhlash

2023-05-18 11:31:34 למרות הסקרים והתחזיות, נשיא טורקיה, הנמצא זה שני עשורים בשלטון, זכה להישג משמעותי בסבב הראשון של הבחירות לנשיאות, וצפוי לנצח בסבב השני. מה הן הסיבות להישג – וכיצד צפויה להיראות הקדנציה הבאה של ארדואן?

לקריאה>> https://www.inss.org.il/he/publication/turkey-elections-round-1/ Ochish/sharhlash

2023-05-17 16:57:15 הפשיעה בקרב הציבור הערבי נמצאת בנסיקה: מספר הנרצחים הגיע לנתון חסר תקדים, וארגוני פשיעה חדשים צצים חדשות לבקרים ומערערים את ביטחון התושבים. והמדינה? אדישה. נראה כי הסוגיה לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית, ואם זו לא תשכיל לשנות את גישתה, המצב עלול להידרדר ולגלוש למחוזות שלא הכרנו

לקריאה>> https://www.inss.org.il/he/publication/arab-delinquency/ Ochish/sharhlash

2023-05-16 15:24:16 התחממות היחסים בין מדינות המזרח התיכון מציבה הזדמנויות רבות – אך גם אתגרים – בפני איראן. כל אלה באו לידי ביטוי בביקור של נשיא איראן בסוריה – אירוע המתרחש לראשונה זה 13 שנה. מהן המשמעויות של הביקור ההיסטורי, ומה המשמעויות לישראל?

לקריאה>> https://www.inss.org.il/he/publication/raisi-assad/ Ochish/sharhlash

2023-05-15 17:10:56 מבצע "מגן וחץ", שהחל עם מות האסיר הביטחוני ח'דר עדנאן ונמשך חמישה ימים, מעלה מחדש את שאלת יכולת ההרתעה של ישראל ותהיות לגבי תפקיד חמאס כריבון ברצועה.

ריכזנו עבורכם את כל הפוסטים, פודקאסטים והמאמרים בנושא ההישגי המבצע וההשלכות להמשך>> https://www.inss.org.il/he/subjects_tags/shield-and-arrow/ Ochish/sharhlash

2023-05-15 14:25:50 הסוף לנפילת הרקטות? עתיד "תותח הלייזר"

חוקר המכון הבכיר, ד"ר יהושע קליסקי, כותב:

בעימות הנוכחי בין ישראל לג'יהאד האסלאמי, נשמעת בציבור מדי פעם השאלה: "איפה נשק הלייזר שהבטיחו לנו"?

בתוך השאלה מובעת כמיהה להימצאות נשק פלאי אשר יסיר מאיתנו אחת ולתמיד את איום הטילים והרקטות המכוונים אלינו מכל עבר. כדי להבהיר נקודה זו ולתאם ציפיות, יש להבין את היתרונות והחסרונות של נשק מבוסס על קרן לייזר, או בשמו האחר "תותח לייזר". למען הסר ספק נבהיר: לנשק הלייזר יש משפט קיום בשדה הקרב העתידי.

יתרונו הבולט של תותח הלייזר הינו יכולתו להגיע לכל מטרה במדויק ובמהירות האור. מבחינת זמן ההגעה אל מטרה הנמצאת במרחק 10 ק"מ למשל, מדובר במיליוניות השנייה. מדובר במערכת בלתי מתכלה שניתנת להפעלה חוזרת תוך ביצוע רצף יירוטים בעלות נמוכה ביותר בהשוואה למיירטים הקיימים כיום. להפעלתה נדרשת לוגיסטיקה מינימלית שאיננה כרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. כמו כן למערכת זו דיוק רב, וגמישות בהפעלה מבצעית בהתאם לתנאים, כנגד מגוון מטרות תוך שליטה על ההספק המופק מתותח הלייזר.

כנגד יתרונות אלו יש לנשק הלייזר מספר חסרונות מובנים: קרן הלייזר, כמו כל קרן אור, נעה בקו ישר בלבד ועל כן היירוט מותנה בקיומו של קו ראיה בין הקרן לבין המטרה. למערכת יש מגבלות של מזג אוויר ותנאים אטמוספיריים כגון עננות, אובך, מים, אדים וטורבולנציה של האוויר. בנוסף לכך, למערכת יש מגבלות תרמיות שנובעות מהצורך לפינוי החום הרב שנוצר עקב פעולת הלייזר, ודבר זה עלול להגביל את האנרגיה המופקת מתותח הלייזר.

על הציבור להבין כי מערכת הלייזר תהיה חלק אינטגרלי ממערכת ההגנה הרב שכבתית של ישראל, שמרכיביה השונים מתפקדים כמכלול בעימותים בעבר ובהווה, ביעילות מרשימה. Ochish/sharhlash

2023-05-15 14:25:33 Ochish/sharhlash